עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
Hi! I'm just a girl, who love music, and frienfs, dance...
and if you wanna know, I'm in highschool
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
חיים  (4)
סיפורים  (3)
עולם  (2)
שמחה  (2)
אהבה  (1)
אופטימיות  (1)
אלוהים  (1)
בובות  (1)
בוקר  (1)
החלטות  (1)
חברים  (1)
חלום  (1)
ידיעה  (1)
מוות  (1)
מוזיקה  (1)
מציאות  (1)
עצב  (1)
עצות  (1)
ריגוש  (1)
ארכיון
פרק 3
16/03/2013 22:14
beautifullikeyou
סיפורים, חיים
אז.. הנה עוד פרק :) למרות שהייתה רק תגובה אחת על הפרק הקודם... אני ממש שמחה שלפחות מישהו/מישהי אחד/אחת קורא/ת את זה...
אין פה הרבה דרמה.. אבל אני מקווה שיצא טוב.

פרק 3

נקודת המבט של שירן:

אני: אסף, אני לא מאמינה! חזרת! איך בצבא? במה אתה עוסק? איך שם? אתהבסדר?
אסף: כן, אני מעולה, התגעגעתי אלייך בובי 3>
אני: ברור שהתגעגעת אליי! חסר לך אם לא!
אסף: אוח אני אוהב אותך נסיכה שלי
אני: גם אני אותך אבל מה אתה נעלם לי ככה? לא מתקשר, לא שולח הודעות, חוצפן אחד!><
אסף: הייתי ממש עסוק בצבא וגם
אני: אתה יודע מה אני שומעת? תירוצים תירוצים תירוצים
אסף: וגם לא רציתי להפריע לך... אממ מי זה?
אני: זה אופק.
אסף: זה אופק?
אני: כן...
אסף: תקשיב, אתה תתרחק ממנה ושלא תעז לפגוע בה! אם אני אראה אותה מזילה דמעה אחתבגללך אתה גמור!
אופק: אתם יוצאים ביחד?
אני: לא, אסף הוא החבר הכי טוב שלי
אסף: והיא כמו אחותי הקטנה, אז אם אתה מסתבך איתה, אתה מסתבך איתי. וזה לא כדאילך.
אני: אוח כמה שאני אוהבת אותך
אסף: טוב מאמי, אני צריך ללכת להגיד שלום לכולם, אני נוסע מחר בבוקר, אז ניפגש היוםבערב?
אני: כן, ביי בובי

נקודת המבט של אופק:

אני: סוף סוף הוא הלך, עכשיו נוכל לדבר לבד
שירן: אתה לא הבנת, הא? אני לא רוצה לדבר איתך. אני צריכה לחזור לשיעור. ביי אופק.

נקודת המבט אופיר:

שירן: היי אופירוש
אני: היי מאמי מה קרה? למה נעלמת ככה?
מיתר: ממש דאגנו לך! רצינו כבר להתחיל מבצע חיפוש!
שירן: אני מצטערת פשוט, אתן זוכרות את החבר שלי אופק?
אני: מה זה זוכרות, בחיים לא ראינו אותו
שירן: נו כן, אבל אתן זוכרות שהיינו ביחד שנה, והוא נפרד ממני?
שקד: נו, כן?
שירן: הילד החדש, זה הוא. זה אופק.
אני: אוי שירנוץ' אני כל כך מצטערת! את בסדר? דיברתם?
שירן: כן, דיברנו.. מסתבר שהוא אוהב אותי ושהוא רוצה עוד הזדמנות...
עדי: ומה אמרת לו?
שירן: שישכח מזה, אני שונאת אותו בגלל מה שהוא עשה לי. אתן זוכרות עד כמה הייתישבורה מזה, ועד שהצלחתי להתגבר?
אני: אבל את עדיין אוהבת אותו, נכון? אני מכירה אותך שירן, אני יודעת שעוד לא עברתלחלוטין
שירן: כן, אבל אני לא יחזור אליו, אני לא מוכנה להיפגע עוד. מגיע לי יותר טוב...אה, ותנחשו מה? פגשתי את אסף!
מיתר: באמת?! אבל הוא לא בצבא?!
שירן: כן, אבל הוא חזר עד למחר בבוקר, ואנחנו נפגשים בערב, אז נלך לטיילת ישר אחריהלימודים, טוב?
0 תגובות
פרק 2 ^^
16/03/2013 17:43
beautifullikeyou
סיפורים, חיים
ממ בגלל שמישהי שכנעה אותי להמשיך :>

פרק 2

נקודת המבט של אופיר:

אני: היי בובי מה קרה? שירן? הכול בסדר? למה את בוכה?
שירן: אני מצטערת, אני לא יכולה

מה? למה היא יצאה ככה? מה קרה?
מיתר: מה קרה לשירן?
אופיר: אין לי מושג! היא פשוט הסתכלה על החדש, ופתאום היא התחילה לבכות וישר יצאה
שקד: בואי נלך לראות מה איתה
אופיר: אוקי. רגע, תראו- החדש יוצא אחריה.. אולי הם מכירים?
מיתר: אני לא יודעת.. זה נראה ממש מוזר..
שקד: בואו נחכה רבע שעה ואם הם לא יחזרו עד אז נלך לראות מה איתה.. היא בטח במקום הסודי שלה..
אופיר: אוקי.. וזה כבר לא סודי, כולנו יודעות עליו
J

נקודת המבט של שירן:

למה הוא בא לפה? אני כבר התגברתי עליו, והצלחתי להמשיך הלאה. הוא ידע שאני אוהבת אותו והוא בכל זאת נפרד ממני, והוא אמר שזה יעשה טוב לשנינו...
בהתחלה זה היה נורא, הייתי מדוכאת ולא הסכמתי להיפגש עם אף אחד, אבל לאט לאט הבנתי שאני צריכה להמשיך הלאה ובניתי את עצמי מחדש. ועכשיו הוא בא לפה. למה?
אופק: היי שירן, למה את בוכה?
אני: מה אתה רוצה אופק? למה?
אופק: למה מה?
אני: למה באת לפה?
אופק: כי אני אוהב אותך
אני: כשנפרדת ממני אמרת שאתה לא
אופק: אבל אני כן, חשבתי שיהיה יותר טוב אם ניפרד אבל טעיתי. לא הצלחתי להתגבר עלייך.
אני: אבל אני כן, אז תעזוב אותי בבקשה
אופק: אם את כבר לא אוהבת אותי, אז למה כשראית אותי התחלת לבכות ורצת החוצה?
אני: לא רצתי.
אופק: נכון, את הלכת מהר. אבל למה?
אני: כי זה שהמשכתי הלאה לא אומר שאני הפסקתי לאהוב אותך! לא יצאתי עם אף אחד מאז שנפרדנו ואני עדיין חושבת עלייך מדי פעם, ואני תמיד יאהב אותך, אבל התגברתי. ואני לא רוצה לחזור אחורה.
אופק: אני אוהב אותך, בבקשה תתני לי עוד הזדמנות.
אני: מצטערת, אני לא יכולה
אופק: את לא זוכרת, את לא זוכרת את כל התקופה שלנו יחד? את לא זוכרת כמה מאושרים היינו? איך אהבנו אחד את השנייה? איך נהנו ביחד? תני לי הזדמנות, אם אני יוכל רק לנשק אותך שוב אז..
אני: אופק, תתרחק, אני לא עומדת להתנשק איתך, אני עברתי הלאה וכדי שגם אתה תעשה את זה, זה נגמר וזהו. רגע, זה הוא? לא יכול להיות! אסף!!!!!

נקודת המבט של אופק:

אני: מה, לאן את הולכת?
שירן: אסף, אני לא מאמינה! חזרת! איך בצבא? במה אתה עוסק? איך שם? אתה בסדר?
אסף: כן אני מעולה, התגעגעתי אלייך בובי 3>

2 תגובות
שלום לכם :)
16/03/2013 17:25
beautifullikeyou
סיפורים, חיים
היי! לא הייתי פה הרבה זמן וזה מעציב אותי.. אני כותבת סיפור איך אני מדמיינת את חיי.. חלק מהדברים אמיתיים וחלק לא.. מקווה שתקראו ותהנו :-)

פרק 1
היום הראשון של בית הספר:

נקודת המבט של אופק:

אני לא מאמין, אני עוד מעט אראה אותה, היא אפילו לא יודעת כמה אני אוהב אותה.
איזה מטומטם הייתי כשנפרדתי ממנה, ועוד חשבתי שזה יעשה טוב לשנינו- שנינו נפגענו.
והיא עוד המשיכה לנסות להגיד שהיא אוהבת אותי ואני כמו דביל אמרתי שאני כבר לא מרגיש אליה כלום- חשבתי שזה יעזור, כי זה היה קשה, המרחק בינינו. אבל זה רק הקשה יותר.

והצלחתי סוף סוף לשכנע את אבא שלי לעבור לפה. עכשיו אני אראה אותה. ואני אגיד לה הכול.

נקודת המבט של שירן:

ואני שוב מאחרת, איזו דרך יפה לפתוח את השנה האחרונה. לפחות אני אתקשר לאופר- שלא תחשוב שהברזתי להן.

נקודת המבט של אופיר:

נו, איפה זאתי כבר? או שהיא מבריזה, או שהיא מאחרת.
אני לא מאמינה, בדיוק שנה עברה, והכול השתנה.
יש לי מלא חברות שאוהבות אותי, יש לי ידידים ואני מרגישה מעולה- והכול בזכות הסתומה הזאת
J

נקודת המבט של אופק:

הנה היא. זה קשה לעכל כמה יפה היא נעשתה. היא הייתה מדהימה עוד לפני, אבל עכשיו? היא עוצרת נשימה. אני רק רוצה כבר לנשק אותה שוב, לחבק אותה שוב.

נקודת המבט של שירן:

אני לא מאמינה ששנה עברה. אני זוכרת איך ביום הזה סיפרתי לחברות שלי שאני ואופק ניפרדנו...
הנה הן!
אני: היי מה קורה בננות?!
אופיר: שוב מאחרת אה בובה?
אני: כמו תמיד, אסור לשבור מסורות
J

אופיר: בואי שבי כבר, דביל שכמותך
אני: נו, אז מה פספסתי?
מיתר: ישר רכילות? תגידי שלום קודם!
אני: טוב היי לכן, אוקי? אתן מתנהגות כאילו שנה לא התראינו, ראיתי אתכן אתמול!
עדי: כמו שאמרת, מסורת זו מסורת
אני: מה שתגידו, אתן באות היום לטיילת? שכנעתי את הבנים לבוא גם ;)
שקד: שאנחנו נפספס בנים חתיכים בלי חולצה? חס ושלום!
אריאל: אם מדברים כבר על חתיכים, קלטתם את החדש שבוהה בשירן?
אני:מה? איזה חדש?
אופיר: מולך נשמה, יש לך עיניים.
אני: אני בטוחה שהוא לא משהו, ככה היה גם עם החדש בשנה שעברה והתברר שהוא ערס מגעיל
מיתר: הוא נראה שונה, סתכלי כבר

לא, לא, לא, לא, לא. זה לא קורה לי. למה הוא בא לפה? למה הוא פה? הוא רוצה לפגוע בי עוד יותר? עד שהתגברתי עליו. לא, לא, לא, לא. בבקשה לא.

2 תגובות
חוסר ידיעה
23/02/2013 22:01
beautifullikeyou
עולם, עצב, שמחה, ידיעה
היי לכם, אני טיפה עצובה עכשיו, אז אם זה אני טיפה אדכא אתכם אני מצטערת מראש. האמת, שאני לא יודעת מה אני הולכת לכתוב עכשיו....
היום שמעתי משפט מאוד יפה ממישהי: "כשאת שמחה את אוהבת את השיר, אבל כשאת עצובה את באמת מבינה אותו" והוא באמת נכנס לי לתוך הלב ועכשיו אני מבינה אותו, הרי מה זו שמחה? כשאנחנו במצב רוח טוב, נכון? ועצב? כשאנחנו לא במצב רוח טוב, או כשקרה משהו ולי לא קרה שום דבר עכשיו, אני סתם עצובה, וזה בסדר. אין בזה שום רע. אני לא יודעת, אתם שואלים מה אני לא יודעת, אני לא יודעת כלום. אני לא יודעת מה אני רוצה. אני לא יודעת מה אני צריכה. ואני לא יודעת מה אני. אני פשוט לא יודעת... אולי עוד מעט אני אדע...
4 תגובות
בובות על חוטים
18/02/2013 21:44
beautifullikeyou
עולם, מוות, חיים, בובות, אלוהים
כשהייתי קטנה ועד לפני שלוש שנים בערך הייתי בוכה כל לילה במיטה, לפני שהייתי נרדמת עד שאמא שלי הייתה באה ומרגיעה אותי
אתם יודעים למה הייתי בוכה? כי חשבתי שכל בני האדם הם סתם צעצוע של אלוהים ושהוא יכול בשנייה להשמיד אותנו, ושאין משמעות בחיים האלה אם כול הזמן אנשים מתים וחדשים נולדים, הרי לכמה זמן זה עוד יימשך? עד שמתישו הכול ייכחד ואז יהיה שקט בעולם ולא יהיה כלום יותר על פני כדור הארץ? אני באמת הייתי מדמיינת את זה ומתחילה לבכות ולא הייתי מצליחה להפסיק... מה אתם חושבים? אנחנו בובות על חוטים? 
9 תגובות
חלום/מציאות
17/02/2013 20:29
beautifullikeyou
חלום, מציאות, ריגוש
האמת שאני לא יודעת למה אני כותבת עכשיו את הפוסט הזה.
אני מרגישה נורא ואיום מבחינה פיזית אבל מעולה מבחינה רגשית, פשוט עש לי עקירה מקודם וזו הייתה הפעם הראשונה שלי ועדיין ממש כואב לי..
אני רוצה לכתוב על משהו. משהו עמוק. משהו שירגש אתכם - את אלה שבאמת נכנסו לפה וקראו ואני באמת לא יודעת על מה.
אתם בטח לא יודעים, אבל אני במיכא"ל= מיצוי כישורים אישיים למצויינות ובאמת שזה מדהים ובמפגש האחרון דיברתי עם המנחה על זה שאולי החלומות שלנו הם בעצם המציאות וכל מה שאנחנו חיים ומחשיבים כמציאותי הוא בעצם הדמיון שלנו, וזה די הגיוני, כי עובדה שבזמן החלום אנחנו לא זוכרים מה היה במשך היום וכשאנחנו "מתעוררים" אנחנו לא זוכרים את החלום.. מה אתם חושבים? מה חלום ומה מציאות?

2 תגובות
בו בו בו בוקר טוב!
16/02/2013 13:39
beautifullikeyou
בוקר, החלטות
אתם יודעים, אם תיתנו לעצמכם להירגע טיפה, הכל יהיה בסדר :)
אני מרגישה ממש טוב, חוץ מזה שאני עומדת להיות לבד כל היום, כי כל המשפחה שלי נוסעת ואני לא רוצה לבוא איתם
אמא שלי עכשיו נוסעת לחיפה לפגישה, והיא אמרה שאני יכולה לבוא איתה והיא תשים אותי אצל סבתא שלי ואני לא יודעת אם לבוא או לא...
מה אתם אומרים?
5 תגובות
אופטימיות היא שם המשחק.
13/02/2013 19:39
beautifullikeyou
אופטימיות, שמחה
אוקיי, היום אני ממש ממש אופטימית.
חוץ מזה שהלכתי היום מלא וזה עשה לי הרגשה טובה, אז פגשתי שתי חברות ישנות שלי וגם כשהלכתי לעיר, אז ראיתי ברחוב אמא וילד קטן בן 7 בערך שמתקדמים לכיוון שלי, ופתאום הילד הקטן צועק חיבוקי ורץ ומחבק אותי. ואני מסתכלת על המלאך הקטן הזה ומחייכת
ואמא שלו אומרת לו שכשהוא יהיה גדול הוא יצטרך להיזהר לפני שהוא מחבק בנות זרות ברחוב.
בקיצור, היה לי יום מעולה, וחבר'ס זה לא קורה הרבה. איך היה שלכם?? ^^
ד"א ראיתם את הסרט "אופטימיות היא שם המשחק" ? עם ג'ניפר לורנס? הוא מעולה, כדאי לכם!!
2 תגובות
יום האהבה. יאק.
12/02/2013 20:16
beautifullikeyou
אהבה, חברים, עצות
היי לכם! 
אתם לא יכולים לדמיין כמה אני עייפה, כל יום אני חוזרת אחרי שבע בערב, ועוד יש לי שיעורי בית! :/
אבל רציתי לספר לכם משהו - יום חמישי יום האהבה.
אני מניחה שחלקכם ידעתם את זה כבר, ומי שלא- אז עכשיו הוא יודע.
אני לא שמחה שיש את יום האהבה, כי אני והחבר שלי נפרדנו ואני עדיין אוהבת אותו וממש מתגעגעת אליו.
אני זוכרת איך היה איתו שנה שעברה... הוא אמר לי שהוא אוהב אותי...
אבל נפרדנו, כי הוא פגע בי, לא הוא לא בגד בי. פשוט נגמרה לו האהבה אליי.
ואת האמת? שלי עוד לא נגמרה... אני כל כך אוהבת אותו, כל הזמן מדמיינת אותו, חולמת רק עליו, כשאני מקבלת הודעה אני מתפללת שזה יהיה הוא ואני רק רוצה שיגיד לי שהוא אוהב אותי, גם אם זה שקר.
אז, ביום האהבה הזה אני עומדת להיות מדוכאת ממש, כן ככה החלטתי, ככה אני רוצה.
החברות שלי יודעות את זה, והסתומות תמיד צועקות בכל הכיתה שאני עדיין אוהבת אותו.... מזלי שהוא לא בכיתה שלי
יש לכם אולי עצה אחרת איך לעבור את היום הזה? :(
5 תגובות
Hi Everybody!
09/02/2013 20:48
beautifullikeyou
מוזיקה
היי לכם :) 
כן, אני מדברת בעברית, אבל בגלל שאני בחטיבה, אני צריכה להתרגל לדבר באנגלית...
מה נשמע איתכם?
אולי אתם לא יודעים אבל אני ממש אוהבת מוזיקה, ואני סוג של ערבבתי כמה שירים ביחד, ואני חושבת שיצא לי די טוב...
אולי תשמעו ותגידו לי איך יצא לי? :)

http://www.speedyshare.com/7vtKP/2.mp3

היה נעים להכיר
~SMILE~
7 תגובות